באילו מקרים מתחילה חקירת מצ"ח?
חקירת מצ"ח תחל בעת שקיים מידע שעשוי להפליל חייל/ת ומחשיד אותו/ה בביצוע עבירה צבאית או עבירה פלילית, למשל בתחומים כמו עבירות סמים, מין, רכוש, שימוש בלתי חוקי בנשק או עבירות המתה במסגרת השירות.
ייתכן שהחקירה תתבסס על מידע מטעם מקור מודיעיני, אשר ימסור לגורמי המודיעין מידע לפיו נעברה עבירה פלילית.
דרך אחרת לפתיחה בחקירה היא באמצעות הגשת תלונה במצ"ח בשל עבירה צבאית או פלילית. תלונה זו עשויה להיחשב לראייה שתיחשב לקבילה בבית המשפט, וזאת בניגוד למידע מודיעיני אחר שאינו קביל. יש לומר כי לא כל תלונה תסתיים בכתב אישום ולא כל כתב אישום יוביל להרשעה.
אפשרות אחרת לאופן פתיחת חקירה, היא כאשר נמצאה דגימת שתן חיובית המשקפת שבוצע שימוש בסמים, או שקצין משטרה צבאית הוציא צו המחייב חייל/ת למסור בדיקת שתן וחל סירוב מטעמו/ה כך שהסירוב ייחשב לעבירת סירוב להיבדק בהתאם לחוק השיפוט הצבאי.
נפוצים מצבים בהם חקירה מבוססת על הפללה. זאת לרבות במקרים בהם חיילים מודים בביצוע עבירה מסוימת, אשר בוצעה יחד עם חיילים אחרים או חיילים שהיו עדים לביצוע עבירה פלילית מצד עמיתיהם ליחידה.
חשוב לדעת שישנם סוכנים סמויים אשר מופעלים בידי המשטרה הצבאית ומתחקים אחר חיילים, אשר קיים לגביהם חשד לעבירות שונות, למשל בתחום הסמים או הנשק.
במקרים מסוימים, המשטרה הכחולה (שאינה צבאית) עוצרת חייל של ביצוע עבירה פלילית, וכך מועבר החייל להמשך חקירה במצ"ח באותו עניין.
מהם דרכי הפעולה המומלצות אם זומנתם לחקירת מצ"ח?
ישנן דרכי פעולה אשר רצוי לנקוט בהן בעת הגעה לחקירה כזו, ולשם יידוע החייל/ת ביחס לזכויות השונות העומדות לו/ה, חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין מוסמך ומיומן בתחום.
מומלץ לזכור כי כל דבר אשר ייאמר בידי החשוד/ה בחקירה, עשוי לשמש כנגדו/ה במהלך המשפט עצמו, לרבות כל הודאה באשמה. האנשים שיהיו מצויים בחדר החקירה עשויים להציג עצמם כחוקרים או כבעלי תפקידים אחרים. כל אמירה שתיאמר למי מהם עשויה להשפיע, אף אחד מהנוכחים אינו איש אמון שניתן לסמוך על שמירה בחשאיות על מידע שייחשף בפניו.
יש לקחת בחשבון, כי רצוי ביותר שלא לנקוט בפעולות שעשויות להשפיע או להטות את החקירה, כמו למשל באמצעות זיהום דגימת שתן.
חשוב לדעת כי עצם ההתייעצות עם עורך דין מצד הנחקר/ת, אינה שקולה להודאה באשמה. מרגע שיש עורך דין צבאי, החוקרים נדרשים לאפשר לקיים עמו/ה שיחה בעת הצורך והנחקר/ת רשאי/ת לדרוש לעמוד על זכות זו שהינה זכות בסיסית ומחובת החוקרים לאפשר זאת!
עורך הדין מיומן בתחום עשוי להמליץ לנחקר/ת כיצד לפעול במקרים שונים, למשל לתת המלצה במקרה מסוים לשמור על זכות השתיקה, לבחון האם ראייה מסוימת הושגה כדין או באופן בלתי תקין (כמו דגימת שתן) כך שניתן יהיה לערער על אמינותה ועל היכולת להשתמש בה.
עורך הדין יכול להדריך את הנחקר כך שלא יודה הודאת שווא בדבר שלא ביצע או לסייע להתמודד מול מצב שכבר הודה הודאת שווא בתחילת החקירה. כך יינתן לנחקר/ת סיוע, בדמות ידע מקצועי, ניתוח של המצב המשפטי בו מצוי הנחקר, עצות מומלצות לפעולה ותמיכה רגשית.
