השירות הצבאי בישראל מסתיים כידוע לא בתחילת שנות ה-20, אלא רק בגיל 40 – כשמשתחררים ממילואים. באופן טבעי במהלך שני העשורים שבין השחרור מהסדיר לבין גיל הפטור ממילואים עשויים להתרחש לא מעט שינויים בחיים, ובפרט ירידה בכשירות הרפואית לבצע את כל המשימות הנדרשות במסגרת המילואים. במצב כזה ניתן לבקש פטור רפואי ממילואים, וחשוב להדגיש כי אופציה זו תקפה גם כשהבעיה היא נפשית. עוד חשוב לציין שלמרות שלכאורה צה"ל גמיש יותר כשמדובר באנשים בני 25, 30 או 35, בפועל הוא עלול להערים קשיים על מתן הפטור – ובמקרים אלה מומלץ להיעזר בעורך דין שצבר ניסיון בתחום הספציפי של פטור ממילואים כמו עוה"ד דניאל איטח.
מה כולל תהליך קבלת פטור רפואי ממילואים?
* הגשת בקשה – הבקשה עבור פטור רפואי ממילואים מוגשת לגורם המוסמך לדון בה בהתאם לאופי הבקשה, כלומר האם מדובר על פטור רפואי עקב בעיה בריאותית פיזית או עקב בעיה בריאותית נפשית. לבקשה יש לצרף את כל המסמכים הרלוונטיים על-מנת שהוועדה הרפואית או קצין בריאות הנפש יוכלו להבין מהו מצבו העדכני של חייל המילואים.
* זימון לוועדה רפואית או לקב"ן – אם הבקשה מולאה כהלכה והמסמכים הרפואיים שצורפו לה מעידים על קושי אמיתי לשרת במילואים, מקבלים זימון לגורם שמוסמך לשנות את הפרופיל: ועדה רפואית או קב"ן. שימו לב: כל עוד לא שונה הפרופיל, אסור להיעדר משירות מילואים ללא אישור על-מנת לא להיחשב כנפקדים או עריקים. מומלץ ליידע את מפקדי יחידת המילואים בדבר הגשת הבקשה לפטור וקבלת הזימון.
* הופעה בפני הגורם המוסמך – ועדה רפואית או קב"ן. ההחלטה יכולה להיות השארת הפרופיל הקיים, הורדתו ובהתאם הקלות שונות בשירות וגם פטור מלא משירות מילואים.
ייעוץ משפטי מותאם אישית לנסיבות הספציפיות
חשוב להדגיש כי גם אם הוועדה הרפואית לא אישרה את הורדת הפרופיל ומתן הפטור, זהו לא סוף פסוק. במקרים אלה ניתן, ובדרך כלל גם מומלץ, להגיש ערעור – בעזרת עורך דין בעל ניסיון רלוונטי. עו"ד דניאל איטח כבר סייע למי שביקשו פטור רפואי ממילואים לקבל את מבוקשם, באמצעות ייעוץ מותאם אישית לכל אדם על בסיס היכרות מעמיקה עם המערכת ועם התקנות הרלוונטיות.
